תפריט
כן כן, קראת נכון, הכותרת היא לא טעות. אני באמת מאמינה שגם בתקופות לא פשוטות אפשר לראות נקודות אור.
בתקופה כל כך מורכבת כשמגיפה מתחוללת בחוץ וחיים חדשים נוצרים בו זמנית, החלטתי להביא כמה נקודות אור, להוריד את מפלס הלחץ לכל המאמות שסביבי ורק לציין שזה עדין הרגע לו כל כך חיכיתן.
לפני שנייה הייתי שם, היריון בקורונה, לידה בצל המגיפה, כמה אי-וודאות, כמה אכזבות, כמה חלומות קטנים-גדולים שהתנפצו לתמיד. התחושה שכל מה שציפיתי לו לא קורה כמו שתכננתי ואין לי שום שליטה על המציאות.
מצחיק להודות בזה, אבל רק בילדה השלישית שלי הבנתי את השיעור הגדול ביותר בחיים האלו כנראה: אי אפשר לתכנן הכל!
הרגשתי על בשרי איך כשנלקחת מאיתנו השליטה זה כמו קרקע שנשמטת מבין הרגליים, עם זאת, אנחנו עדין יכולות להחליט איך אנחנו מקבלות את השינוי!
להיות בהיריון בזמן מגיפה עולמית זה להיות בפחד להגיע לבית חולים ולהבין שזה בלתי נמנע, זה להיות בחוסר וודאות שמטריף את הדעת, זה לקבל רפואה טלפונית, זה להגיע לבדיקות לבד, זה לפחד על היום שאחרי ולפחד להזדקק למערכת הרפואית שהיא כל כך מעורערת ולא בטוחה.
א-ב-ל, זה עדין הרגע שלו כל כך חיכית.
אי אפשר לדחות היריון ולידה או לשחזר אותם מאוחר יותר, זה קורה כאן ועכשיו וזה לא מחכה שתגיע תקופה קצת יותר "מתאימה".
בתוך כל התמונה הגדולה של השיגעון והרעש בחוץ יש את התמונה של כל אחת מאיתנו וזאת התמונה החשובה ביותר נכון לנקודת זמן זו!
לקראת סוף ההיריון ובשיא הסגר הראשון, חשבתי לעצמי, הרי הזיכרונות האלו הם לנצח שלי, הם לא יחזרו שוב.
סירבתי לוותר על ההתרגשות, הציפייה והפרפרים בבטן, סירבתי לתת לפחד להשתלט על הכל, בחרתי לחוות, גם אם זה שונה ממה שדמיינתי – זה עדין שלי!
אני סירבתי לפספס את הרגע הזה וגייסתי את כל המחשבות והאנרגיות החיוביות שיש בעולם הזה, בחרתי להסתכל על הטוב ואני יודעת(!) כמה לפעמים זה מורכב.
להישאר חיובית זה לא אומר להיות תמיד שמחה, זה רק אומר שבימים קשים את יודעת שיגיעו ימים קלים יותר
לכן החלטתי להכניס קצת אופטימיות לתקופה הקשוחה הזאת ולתת את חמשת היתרונות הגדולים של היריון ולידה בקורונה!
הו כן, בנות, השקט הזה במחלקה הוא פרייסלס. היתרון במבקר אחד בלבד הוא מחלקה רגועה, שקטה, וכזאת שמאפשרת לך באמת לנוח.
זה הזמן שלך לנוח, באמת לישון בזמן שהבייבי הטרי ישן, כי בואו נודה באמת, בבית זה על גבול הבלתי אפשרי.
זה הזמן להיעזר בבן/בת הזוג שלצידך ולאסוף כוחות. אין ילדים גדולים יותר, אין מטלות בבית, אין כביסות או שטיפת בקבוקים וגם אין אורחים! מנוחה 😊
הימים הראשונים אחרי הלידה זה גם לגמרי הזמן שלך להיות צמודה, "סקין טו סקין" לבייבי החדש שלך, מבלי להתחשב במבקרים רצויים יותר ורצויים פחות או שלל הסחות דעת שיהיו בשפע בבית.
שלום חדר עם עוד שתי אימהות וביוש חדר עם עוד שתי אימהות בתוספת משפחות מתלהבות ומתרגשות. ההתרגשות סביב התינוק הקטן כל כך מובנת ולגיטימית, עם זאת, אני זוכרת כמה זה הפריע לי בלידה של דילן. הייתי בחדר עם שתי אימהות, וכל מה שאני זוכרת זה שבמהלך היום החדר היה מלא בבני משפחה (כן, גם שלי) ובמהלך הלילה החדר היה מלא בהתעסקות סביב התינוקות, כראוי לחדר עם אפס הפרדה. אני עדין זוכרת את החוויה כמשהו חיובי נורא מאחר והייתי בתחושת אופוריה מוגזמת, אבל אני גם זוכרת כמה זה היה מעייף. ולכן, הפרטיות שקיבלנו בעקבות הקורונה שמגבילה את הביקורים הן מבחינת שעות והן מבחינת כמות אנשים היא דבר חיובי בהחלט ליולדת הטרייה!
אחד הדברים שהיו מאוד מורגשים במהלך האישפוז שלי אחרי הלידה של לוסיה היה שהמחלקה מתנהלת בצורה מאוד מאורגנת ומסודרת. הצוות שם דגש מוגבר על שמירת הניקיון והסטריליות והתחושה הכללית הייתה מאוד בטוחה.
אחד היתרונות היותר שווים ומעודדים זה השחרור המוקדם מבית החולים!
במקום 72 שעות של שהייה במחלקה השחרור בימי הנהלים של הקורונה הוא אחרי 36 שעות (בתי חולים מסוימים משחררים לאחר 48 שעות). למעשה, במסגרת השעות האלו נעשות כל הבדיקות שהבייבי החדש צריך לעבור ואחריהן ניתן להשתחרר הביתה. כמובן שקיימת האופציה לחתום על מסמך שחרור ולצאת הביתה גם לפני, אולם זה מצריך לעשות את הבדיקות החשובות בקהילה. בעיניי, להתחיל להסתובב בין קופות החולים וטיפות החלב עם פעוט קטן ורגע אחרי לידה היא אופציה הרבה פחות סימפטית, ועדיף לקבל את הטיפול הראוי במחלקה ובהשגחה מלאה ולצאת הביתה רגועים ושקטים.
נ.ב: כמובן שהשחרור המוקדם יוצא לפועל במידה ומבחינה רפואית מצבך ומצב תינוקך תקינים.
נקודה נוספת למחשבה – זה הרגע שלכם.
זה רגע מיוחד וסופר אינטימי. תחשבו על זה, הרי ברגע שתחצו את סף הבית, לא תהיו יותר רק אתם והפיצי/ת החדש/ה. האחים הגדולים, בני המשפחה שכל כך חיכו, החברים שהתרגשו, כולם ירצו להגיע לבקר. גם בן הזוג יחזור לאט לאט לענייניו לאחר שתחזרו הביתה. אז נצלו את הרגע המיוחד הזה, רק את הוא והבייבי הטרי.
