הי, אני קרן
נעים להכיר…
אמא סינס 2005, האימהות הראשונה שלי קרתה אי שם בתחילת שנות ה-20 של חיי, בדיוק בגיל 20 אם לדייק. כן, פתאום הייתי ילדה עם ילדה. לא ידעתי מה זה להיות אמא, לא הייתי מוכנה להיות אמא אבל מאוד מאוד רציתי!
עד היום אני מחפשת בתוך עצמי את ההסבר לרצון העז להפוך לאמא בגיל כל כך צעיר ובדיעבד אני חושבת שלא יכולתי להכיל את כל המשמעויות של זה.
אבל האימהות הגיעה ואיתה החוויה המאתגרת, עוצמתית, חדשה, מפתיעה, מפחידה, מתסכלת, משמחת, מעייפת, מפתחת, מגבילה ומרחיבה ובעיקר חוויה שאחריה החיים לא נראו יותר כבעבר.
הנישואים הראשונים שלי התפרקו, לא יכולתי להישאר במקום שלא טוב לי בו וקיבלתי את אחת ההחלטות הקשות ביותר בחיי. עזבתי. ופתאום הייתי לבד, ילדה עם ילדה.
המסע שעברתי הוא סיפור מרתק (וארוך) , לשנים גדלתי והתבגרתי יחד עם ניקה, בתי הבכורה, הקטנה שהפכה לחברה הכי טובה שלי ביקום כולו. צמחתי יחד איתה לאישה שאני היום. התחתני בפעם השניה עם הבחור עם הלב הכי ענק שראיתי בעולם (וחתיך!) ובזמן חגיגות בת המצווה של ניק היא קיבלה במתנה את מה שהכי חלמה עליו- אח קטן ומושלם!
12 שנים אחרי חווית האימהות הראשונה הגיעה חווית האימהות בפעם השנייה. אימהות בשלה, מפוכחת, מאוד מציאותית, עם הרבה מודעות ובעיקר המון ציפייה לחוות את מה שלא יכולתי להכיל לפני.
המסע שלי הפיל אותי על הברכיים פעם אחר פעם וגרם לי להבין כמה כוחות יש בי. צמחתי מהמקומות הכי קשוחים בדרך ולצד האימהות לא וויתרתי על החלומות שלי כאישה.
שנתיים אחרי דילן הקטן הגיעה לוסי, ילדת השמש שלי.
אז היי, אני קרן, אמא לשלושה כדורי אושר שהפכו אותי לאישה שאני. ומי אני בכובע המקצועי?
דיאטנית קלינית מוסמכת, את תחום ההתמחות שלי בחרתי בעקבות הלב, וכבר כמה שנים שאני מטפלת בנשים בהיריון, לאחר לידה, והשנים הראשונות של הפעוט.
אני בוגרת תואר שני במדעי הרפואה בתחום חקר הסרטן, והיום חוקרת מוח ואוטיזם (בקרוב דוקטור!). 11 שנים שאני חיה את האקדמיה, הטיפול והעולם הקליני, וזה מדהים איך כמו פאזל המקצוע שלי הביא אותי למקומות הכי קרובים אליי, נשים וילדים.
ומה לנפש? מודה שבמקרה שלי העבודה שלי היא לגמרי לנפש, אבל מאז ומתמיד אני גם אובססיבית לאופנה, הום-סטיילינג ואוכל (מי לא?) והאימהות החזירה אותי לאהבות הנפש שלי, הצילום והכתיבה. הבלוג הזה הוא הבייבי שלי, והוא יהיה הבית לכל מגירה בלב שלי!
מוזמנות ומוזמנים להישאר 